היא הגיעה אל משרדי, חבולה, ופגועה.
בדרכה למשמרת במקום עבודתה, היא נחבלה ונפצעה.
במהלך חופשת המחלה שלה, הוחלט לסגור את המסעדה בה עבדה.
כשהודיעה זאת לבוס שלה, הוא אמר לה, כי רק תאונה שארעה לה במקום עבודתה, נחשבת לתאונת עבודה, ובגלל שהיא הייתה בדרך לעבודה, הוא לא מוכן לחתום על טפסים לביטוח לאומי.
כמובן שהמעביד הטעה את הלקוחה שלי.
תאונת עבודה נחשבת לכזו, גם אם היא מתרחשת בדרך מהבית לעבודה, וגם בדרך מהעבודה הביתה.
אבל, המעביד התעקש.
בלי אישור המעביד, קופת חולים לא מוכנה לתת ימי מחלה מתאימים,
בלי ימי מחלה מתאימים, ביטוח לאומי לא מוכן לשלם לה.
המעביד סגר את העסק, ואין עם מי לדבר.
אל דאגה – יש פתרון
באמצעות משרדי, נעשה פנייה אל המעסיק, במקביל לייצוג וטיפול משפטי מול המוסד לביטוח הלאומי.
לאחר חקירה ובדיקת אמיתות הנתונים, אני שמחה לבשר , כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בלקוחה שלי, כנפגעת בתאונת עבודה, ושילם לה עבור ימי המחלה שבהם לא עבדה, וזאת למרות חוסר שיתוף הפעולה של המעסיק.
משפט ופלפל, עוד סיפור הצלחה משולחן המשפט של עורכת דין לאמהות.
