זמן קצר לאחר החתונה, היא התחתנה גם עם העסק של המשפחה.
היא התחילה לעבוד בעסק המשפחתי, ניהלה פרויקטים, והתקדמה בסולם התפקידים.
במהלך ההריון היא המשיכה לעבוד כרגיל, כמו רוב הנשים השכירות, ממש עד לרגע הלידה.
לאחר הלידה, היא הגישה טפסים לביטוח לאומי לצורך קבלת דמי לידה.
מדובר בעסק משפחתי, השיבו לה, עליך לענות על שאלון, ולהמציא מסמכים נוספים, לפני שנאשר את התביעה.
והיא בחופשת הלידה, בטוחה שאין לה שום סיבה לדאגה, שמה את הניירת במגירה, ופשוט שכחה.
אז הודיעו לה, לא הגשת את החסר, לא עמדת בזמנים, תביעתך נדחת, ולא תקבלי דמי לידה.
לא עזרו הטלפון, גם לא ההסברים, נאמר לה שמבחינתה זה סוף הסיפור, ואז היא הגיעה אל משרדי.
ראשית ערכנו בדיקה משפטית, האם אכן הלקוחה עומדת בתנאים וזכאית לדמי לידה, אספנו מסמכים, מילאנו שאלונים ורק אז הגשנו תביעה לבית הדין לעבודה.
רק לאחר ניהול התיק בבית הדין לעבודה, ביטוח לאומי הסכים בכלל לבחון את התביעה, ולבדוק אם מגיע לה תשלום עבור דמי לידה.
לשמחתי , ולנוכח הטיפול המשפטי בתביעה, אושרה תביעתה, ושולמו לה כל התשלומים אשר הגיעו לה.
לעסק משפחתי, יש יתרונות וגם חסרונות, ויש להכיר את כולם.
ותמיד מומלץ לזכור, שלכל זכות יש זמן.
משפט ופלפל, עוד סיפור הצלחה משולחן המשפט של עורכת דין לאמהות.
